פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   גננת להפקיר
דף הבית >> כתבות >> גננת להפקיר
שימו לב גננות, אתן ראויות כשאתן צעירות, הגעתן לגיל 50? הביתה !!!
כותב דולב פרנקל: "אמא שלי מפוטרת. 

באמצע החיים, כשהיא עוד מעט בת 50 ואחרי עשרות שנים של ניסיון ונתינה, אמא שלי פוטרה ממשרתה כגננת הודות למערכת החינוך והרפורמות המטופשות שלה.

נתחיל מההתחלה, זאת אמא שלי - עידית פרנקל, גננת בעלת שם שעד לא מזמן עבדה בגן
“אוח” ברחוב בן גוריון בפתח תקוה. מאז ומתמיד אימי עבדה עם ילדים, בעיקר במערכת הפרטית. לאחר עבודה של עשרות שנים בטיפול ועבודה בגנים פרטיים, אמא הגיעה למערכת החינוך העירונית לפני כארבע שנים עקב המלצת הורים מרוצים מרחבי העיר. 

אמא קיבלה סוג של וותק ותנאים לא רעים והייתה מרוצה. שמחנו בשביל אמא ובדרכה החדשה, בה תוכל לנהל גן כמו שהיא ראויה ואמורה לעשות. הסאגה עם משרד החינוך החלה לפני כשנתיים כאשר ביקשו ממנה תואר ראשון כקריטריון חובה להמשך העסקתה. זה נכון, לאמא אין תואר ראשון בגלל יותר מדי סיבות ותירוצים. מה לעשות, בעבר, ללכת לאקדמיה לא היה בראש מעיינה והיא התמקדה בטיפול בילדים ובבניית המשפחה המדהימה שלנו. 
משרד החינוך דורש, אמא שלי מבצעת. אז כך היא נרשמה כאחרונת הסטודנטים ללימודי תואר ראשון במכללה, יצאה למכינה והתחילה לא מזמן את שנתה הראשונה תוך הבנה שתוכל להמשיך לעבוד בקושי רב תוך כדי הלימודים הקשים. בשבוע שעבר התבשרה ממשרד החינוך שהיא לא יכולה לעבוד מכיוון שאין לה תואר ראשון (או לפחות שמונים אחוז ממנו), מהלך שכאמור היא עובדת עליו בימים אלו ואך ורק בגללם.

תבינו, אמא שלי יצאה למסע האקדמי שלה אך ורק בגלל ההכתבות המטופשות הללו של משרד החינוך. אין לאישה בת 50, שעוד מעט ממילא צפויה לצאת לפנסיה, לצאת להשלים תארים. מדובר בכסף רב שממילא אין לנו פריבילגיה להשתמש בו סתם ככה ולפזר אותו לכל עבר ובזמן שאמא שלי יכולה לנצל בשביל לנהל את הגן שלה או אולי פעם אחת בחייה גם קצת לנוח. כשאמא שלי החליטה ללכת על הצעד הזה, עמדנו מאחוריה מתוך אמונה שלמה בה ומתוך אמונה שתוכל להמשיך לפחות לעבוד תוך כדי ולהתפרנס בכבוד. המשרד לא מוכן להסתכל על אמא שלי כאינדיבידואל ובוחר לראות אותה כמספר ותו לא. אני מבין את עניין התקנים, איתו אני מתמודד בקושי רב בעצמי כעובד בחינוך הבלתי פורמלי. אך לזרוק הביתה גננת בשנות החמישים לחיה, בעלת שם, מקצועית, בעלת 25 שנות וותק, מדהימה ומהטובות שיש למערכת להציע רק בגלל “תקן”? זה נראה לכם הגיוני? שום תואר שבעולם לא יחליף את הניסיון שיש לאמא שלי להציע. ואני ממש לא אומר זאת רק מכיוון שהיא אמא שלי ובשמה ידברו עשרות, אם לא מאות, הורים מרוצים וילדים מעריצים. 
כמוה, יש עוד עשרות גננות משובחות ברחבי הארץ, בגילאי 40 עד 55, מחוסרות תואר אך עם שנים רבות במערכת, שנופלות בין הכיסאות ומתמודדות מול מסכת השפלות ממשרד החינוך רק בשם ה”תקנים והרפורמות”.

השבוע הזה היה מהקשים שאמא שלי ידעה מעודה וחוץ מהבשורה המרה על אי-המשך העסקתה, היא קברה את אימה ויושבת כרגע שבעה. במקום להתעסק בכאב ובהתמודדות, יוצא שהיא טרודה אל מול האטימות של משרד החינוך. 
קשה לי לראות את אמא ככה ואני רוצה לעזור לה לשנות את המצב! אני קורא לכל מי שנתקל בפוסט זה להעביר אותו הלאה ולזעוק את זעקתן של הגננות הנשכחות, שניסיונן ויכולתן המקצועית נמחקת אל מול הקריטריונים ההזויים שמוכתבים ומשתנים ללא הרף עקב רפורמות חסרות יציבות. 
אם אנו רוצים לבנות מערכת חינוך אנושית ומכילה, שכן יש לצפות מאותה מערכת שתנהג לפחות באותה הצורה לעובדיה - לאותם אנשים שמשנים את החברה ומרכיבים אותה לעתיד נכון וטוב יותר.

נתקלתם בסיפור כזה? מכירים גננות? תייגו ועזרו להציף את הסיפור".



Go Back  Print  Send Page

פורום