פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   הוגשה עתירה בשם תושבי כפר גנים ג' כנגד ההפגנות במוצ"ש
דף הבית >> כתבות >> הוגשה עתירה בשם תושבי כפר גנים ג' כנגד ההפגנות במוצ"ש
הוגשה עתירה לבג"צ נגד קיום ההפגנות בכפר גנים ג'
צדוק בן משה 12.8.2017

ביום שישי האחרון הגשתי עתירה לבג"צ נגד המשך קיום ההפגנות בלב השכונה, לעתירה קדם מכתבו של עו"ד מנחם מושקוביץ לצמרת משטרת ישראל, משטרת ישראל השיבה על המכתב, כמו כן נשלח מכתב למשטרת ישראל עוד קודם ע"י עו"ד אלון וולקוביצקי
מאות מתושבי השכונה מתקשרים אליי וכותבים בפייסבוק על המצוקה והמטרד מההפגנות
בשכונה מתגוררים 4,500 איש שמתוכם 40% הם שומרי מצוות, בעקבות ההפגנות ההמוניות מוצפת השכונה מדי שבת במאות שוטרים וכלי רכב משטרתיים, באלפי מפגינים, בסקרנים ובאנשי תקשורת, תוך יצירת מהומה רבתי.
המפגינים שוטפים את השכונה השלווה בכרזות, ומשתמשים באמצעי הגברה רבי עוצמה ומשבשים את חיי השכונה.
בחודש האחרון החמיר המצב והפך לבלתי נסבל. מדי שבת נחסם רחוב העצמאות - ציר התנועה המרכזי בשכונה - לתנועת כלי רכב ועוד רחובות צדדיים כמו בן גוריון והסביבה ותושבי השכונה הופכים לבני ערובה בידי המפגינים, מבלי יכולת לצאת מהשכונה או להיכנס אליה, אלא בדרכים עקלקלות הכוללות פקקי תנועה בלתי סבירים. במהלך החודש האחרון כללה ההפגנה הופעת רוק מוזיקלית בעיצומה של יום השבת, תוך שימוש באמצעי הגברה אימתניים, והכל בליבה של שכונה שלווה, שחלק ניכר מתושביה הינם שומרי שבת שמנוחת השבת שלהם מופרעת בגסות. 

ההפגנות מתקיימות ללא רישיון כחוק - המשטרה סבורה שמדובר ב"אסיפה" ולא בהפגנה, ובתור שכזאת אין היא זקוקה לרישיון. מאז שהתיר בג"ץ לקיים במגבלות כמות ומיקום את ההפגנות נגד מנדלבליט, השתנה המצב בצורה קיצונית ויש להפסיק את המטרד לחיי התושבים.
העתירה הוגשה בשמי באמצעות עו"ד מנחם מושקוביץ.

העתירה מוגשת כאן עם קישורים לנספחים.  ניתן גם להוריד את העתירה במלואה >>>


העותר: צדוק בן משה ת.ז. 058810821
ע"י ב"כ עו"ד מנחם מושקוביץ ו/או עו"ד יואל אייזנברג ו/או
עו"ד ג'סיקה פיליפוביץ-לסרי, ו/או עו"ד גל שמש
מרח' הרב קוק 8 ,ירושלים
menachem@em-law.net :ל"דוא 077-5560080 :טלפון

- נ ג ד -

1 .משטרת ישראל

2 .מפקד מחוז מרכז במשטרת ישראל, מר מוטי כהן
.רח' צלאח א-דין 31 ,ירושלים
02-6467011 :פקס; 02-6466590 :טלפון

3 .ראש עיריית פתח תקווה, מר יצחק ברוורמן
העלייה השניה 1 ,פתח תקווה
03-9052222 :טלפון
דוא"ל: mayor@ptikva.org.il
עתירה דחופה למתן צו על תנאי
ובקשה לצו ביניים בהול!
מוגשת בזאת עתירה ולפיה יתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו על תנאי המורה
למשיבים 3-1 לבוא ולנמק:

א. מדוע לא ייקבע כי ההפגנות המתקיימות מדי שבת בשכונת כפר גנים ג' בסמוך
למקום מגורי היועץ המשפטי לממשלה, מחייבות רישיון הפגנה כאמור בסימן ב'
לפרק השישי בפקודת המשטרה כתנאי לקיומן, ובהיעדר רישיון כאמור הינן בלתי
חוקיות ויש למנוע קיומן;
ב. מדוע שלא יפעלו המשיבות לשמירה על הסדר הציבורי ולסילוק ההפגנות מתוככי
השכונה, אחרי שאלו מתקיימות מדי שבוע בעיצומה של יום השבת, תוך פגיעה
בזכויותיהם החוקתיות של ציבור תושבי השכונה והסוחרים, הכל כמפורט בגוף
העתירה.
כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו ביניים האוסר על קיום ההפגנות
ממועד החל מיום 11 באוגוסט 2017 ואילך, כל עוד לא הוצא להן רישיון כדין.
2
דחיפותו של צו הביניים נובעת מכך שביום שבת הקרוב, 12 באוגוסט 2017 ,מתוכננות
שתי הפגנות ענק, הכוללות את ההפגנה "הקבועה" כנגד היועץ המשפטי לממשלה,
ומצד שני, הפגנת נגד של פעילים פוליטיים ממפלגת הליכוד המתנגדים להפגנה.
שתי הכוחות המתייצבים זה למול זה, בתוככי שכונת מגורים שלווה, מביאים מתח רב
לשכונה, המתבטא בכוחות שיטור עצומים, בחסימת צירי התנועה המרכזיים בשכונה,
בלכלוך, צעקות, כריזות ונאומים, וב"עצירת החיים" של תושבי השכונה, תוך סיכון
ממשי לאלפי בני אדם הנדחסים בתא שטח קטן, משני צידי מתרס פוליטי.
כרזות ההפגנה משני הצדדים המזמינים את הציבור להפגנה ביום 2017.8.12 ,וכן
תמונות הממחישות את הפגנת ההמונים מצ"ב כנספח  א/1  ו-א/2  ו-א/3 לעתירה.
בקשה לצו ביניים בהול:
בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו ביניים, המורה למשיבים כי יימנעו
מלאפשר את קיום ההפגנה בשכונה עד למיצוי ההליכים בעתירה זו.
צו הביניים דרוש באופן דחוף עוד בטרם יום שבת זה, מכיוון שכפי שנודע לעותר
מתוכננת הפגנת נגד גדולה ביום שבת, וקיים חשש כי קיומם של שתי הפגנות בתא
שטח קטן יוביל בוודאות קרובה, לפגיעה בלתי מידתית ובלתי מתקבלת על הדעת,
ויוביל לסיכון חיי המפגינים ועוברי אורח. 
ואלו נימוקי העתירה:
א. הצדדים לעתירה
1 .העותר הינו חבר מועצת העיר פתח תקווה ויושב ראש ועד תושבי כפר גנים, המשמש
בתפקידו בהתנדבות כבר מספר שנים. בשל העובדה שוועד התושבים אינו ישות משפטית
הראויה לעתור לבית משפט זה, מוגשת העתירה על ידי העותר גופו, בשם תושבי השכונה.
2 .המשיבה 1 הינה משטרת ישראל האחראית על מתן רישיון להפגנות בהתאם לאמור
בפקודת המשטרה, וכן אחראית על שמירת הסדר הציבורי.
3 .המשיב 2 הינו מפקד מחוז המרכז, שבמחוזו נמצאת העיר פתח תקווה בה מתקיימות
ההפגנות. מפקד המחוז הינו הגורם האחראי למתן רישיון להפגנה, בהתאם לאמור בפקודת
המטה הארצי מס' 06.01.12 .
4 .המשיב 3 הינו ראש עיריית פתח תקווה המחזיקה באחריות על העניינים המוניציפליים
בישוב.
ב. רקע עובדתי
5 .שכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה הוקמה בראשית המאה הנוכחית, והיא ממוקמת בדרום
מערב העיר פתח תקווה, וגובלת בערים גבעת שמואל וקריית אונו. בשכונה מתגוררות כ-
3
500,4 משפחות, שכ-%40 מתוכן שומרי מצוות. השכונה מתאפיינת באיכות חיים גבוהה
המתבטאת בבנייה נמוכה יחסית )ללא מגדלי מגורים(, בחזות נאה ומטופחת, בשירותים
ציבוריים מתקדמים ובחיים שלווים.
6 .זה כתשעה חודשים, מתקיימת מדי שבוע בעיצומו של יום השבת, הפגנה בפתח קניון גנים
ברחוב העצמאות, בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, בלב שכונת כפר גנים ג' בפתח
תקווה.
7 .ההפגנה שהחלה בשבועות הראשונים כמשמרת מחאה בת משתתפים ספורים בלבד, הפכה
ברבות הזמן להפגנה המונית הכוללת, על פי הדיווחים בתקשורת, אלפי משתתפים מדי
שבוע.
8 .בעקבות ההפגנות ההמוניות מוצפת השכונה מדי שבת במאות שוטרים וכלי רכב
משטרתיים, באלפי מפגינים, בסקרנים ובאנשי תקשורת, תוך יצירת מהומה רבתי.
המפגינים שוטפים את השכונה השלווה בכרזות, ומשתמשים באמצעי הגברה רבי עוצמה
ומשבשים את חיי השכונה.
9 .בחודש האחרון החמיר המצב והפך לבלתי נסבל. מדי שבת נחסם רחוב העצמאות – ציר
התנועה המרכזי בשכונה – לתנועת כלי רכב, ותושבי השכונה הופכים לבני ערובה בידי
המפגינים, מבלי יכולת לצאת מהשכונה או להיכנס אליה, אלא בדרכים עקלקלות הכוללות
פקקי תנועה בלתי סבירים.
10 .לא זו אף זאת: במהלך החודש האחרון כללה ההפגנה הופעת רוק מוזיקלית בעיצומה של
יום השבת, תוך שימוש באמצעי הגברה אימתניים, והכל בליבה של שכונה שלווה, שחלק
ניכר מתושביה הינם שומרי שבת שמנוחת השבת שלהם מופרעת בגסות.
11 .ההפגנה הנ"ל, הנערכת באורח קבע מדי שבת, פוגעת בחופש התנועה והקניין של אלפי
המשפחות תושבי השכונה; פוגעת במנוחתם של התושבים ביום המנוחה הרשמי והיחיד
במדינת ישראל; פוגעת חמורות ברגשותיהם של התושבים הדתיים שומרי השבת, ופוגעת
בחופש העיסוק והקניין של קניון גנים ובעלי העסקים בקניון, שבפתחו ממוקמת ההפגנה.
12 .העותר שבחן את הרקע למתן הרישיון להפגנות אלו, גילה לתדהמתו כי ההפגנות מתקיימות
ללא רישיון, לאחר שהובהר לו על ידי היועץ המשפטי של המשיבה 1 ,כי עמדת המשיבה 1
הינה שהאסיפה המתקיימת בשכונה מדי שבת אינה דורשת רישיון, כיוון שהיא לא מוגדרת
כ"אסיפה" כמשמעה בסעיף 83 לפקודת המשטרה )ועל כך בפרק ה' להלן).
ג. ההליכים עד כה
13 .העותר פנה מספר פעמים, בעל פה ובכתב, למשיבה 1 ,בבקשה כי תפעל להסרת המטרד
ולסילוק ההפגנה מתוככי השכונה. לחילופין, דרש העותר כי המשיבים יבחנו את הצורך
ברישיון למתן הפגנה, וכן יאזנו בין זכויות המפגינים לחופש ביטוי והפגנה לבין זכויות
התושבים ליהנות מקניינם וממנוחה ביום השבת.
14 .לפניית העותר הצטרפו פניות נוספות של תושבי השכונה, כך למשל פנייתו של עו"ד אלון
וולקוביצקי למשטרת ישראל מיום 3 באוגוסט 2017 ופניות נוספות.
מכתבו של עו"ד וולקוביצקי, מצ"ב כנספח ב' לעתירה זו.
15 .ביום 9 באוגוסט 2017 פנה העותר שוב למשיבים 1 ו-2 ,על מנת שיבחנו שוב את סבירות
קיום ההפגנה בתוך השכונה. לבקשה זו השיב המשיב 2 כי "נושא המחאות השבועיות
ב"כיכר גורן" נבחן על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ והמשטרה פועלת בהתאם
להחלטותיו. יחד עם זאת, אנו ערים לשינוי בנסיבות אליו הנך מתייחס בפנייתך ובכוונתנו
לשוב ולבחון את ההסדרים שבמסגרתם מתבצעת המחאה".
4
מכתבו של העותר למשיבות 1 ו-2 ,מצ"ב כנספח ג' לעתירה זו.
תשובת המשיב 2 לעותר, מצ"ב כנספח ד' לעתירה זו.
16 .על רקע אוזלת ידן של המשיבות מדאגה לתושבי השכונה, ולאחר שמצוקת התושבים הפכה
לבלתי נסבלת, פונה העותר בבקשה לקבלת סעד מכבוד בית משפט זה, לפיו לא יינתן רישיון
להפגין בתוככי השכונה החל מיום שבת הקרוב, ולחילופין, להורות למשיבים 1 ו-2 לפעול
לשמירת הסדר הציבורי ולמניעת התקהלות שיש בה כדי לסכן חיי אדם ולגרום לאי נוחות
ולמטרד חמור עבור אלפי משפחות.
17 .יצוין כבר כעת כי אין כל מניעה מלשנות את מיקום ההפגנה למיקום ציבורי מרכזי בעיר
פתח תקווה כגון "הפארק הגדול", המתאים מעצם טיבו להתקהלות המונים. להלן יפורטו
הנימוקים המשפטיים בהרחבה.
ד. הנימוקים המשפטיים לאיסור על ההפגנה בתוככי השכונה
18 .חופש הביטוי וחירות ההפגנה נהנים ממשקל נכבד בשיטת המשפט בישראל, והם אף הוכרו
כזכויות בעלות מעמד חוקתי. עם זאת, כידוע חופש הביטוי וחירות ההפגנה אינם בבחינת
זכויות מוחלטות, אלא עליהן לדור בצוותא עם זכויות ואינטרסים נוספים. עמד על כך בית
המשפט בבג״ץ 02/3634 טבנקין נ׳ עיריית ירושלים )אתר הרשות השופטת, 2002 ,)בקובעו
כי ״הזכות לחופש ביטוי וזכות המחאה והפגנה זכויות חשובות הן, אך אלו זכויות יחסיות
אשר אין פירושן שרשאי כל הרוצה בכך למחות ולהפגין בכל דרך שתראה לו מבחינת
המקום, הזמן, דרך ההפגנה ואופיה״.
19 .עם זאת, תפקידה של משטרת ישראל טרם מתן רישיון לאסיפה או טרם שהיא מאפשרת
קיומה של הפגנה שאינה טעונה רישיון, הינו לאזן בין חופש הביטוי וההפגנה מחד לבין
הפגיעה של ההפגנה בערכים חוקתיים אחרים, בעלי מדרג דומה. עמד על כך בית המשפט
בהרחבה בפסה"ד המפורסם בעניין בג"ץ 93/2481 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים, פ"ד מח)2 )
.)1994( 456
20 .אף בפתח פקודת המטה הארצי מס' 06.01.12( להלן: "הפקודה"(, המסדירה את
הקריטריונים למתן רישיון להפגין, נקבע כי "חירות האסיפה וחירות התהלוכה אינן זכויות
מוחלטות. בדומה לחרויות אחרות, אף כאן יש לאזן בין רצון משתפי האסיפה או התהלוכה
להביע את השקפותיהם, לבין רצונו של הציבור לשמור על הסדר והביטחון הציבורי ורצונו
של היחיד לשמור על שלומו ועל רכושו".
21 .בהתאמה, נקבע בסעיף 6.6( ב( לפקודה, כי יש לבחון "האם אין בקיום ההפגנה במועד
ובמקום המבוקש, כדי להוות פגיעה ברגשי דת ומסורת" )וראו אף סעיף 7.6( ה( לפקודה(,
כי "יש לבדוק, אם אין בשימוש במקום או במסלול, חשש שתיפגע זכותו של היחיד לעשות
שימוש ברכושו" )סעיף 7.6( ג( לפקודה(, וכן "אם לציבור או לחלק ממנו זכות מעבר במקום
או במסלול בהם תתקיים הפגנה, יש לבדוק אם זכות זו של הציבור תיפגע ובאיזו מידה
היא תיפגע" )סעיף 7.6( ז( לפקודה(.
22 .לבסוף, כוללת הפקודה בחינה מפורשת לענייננו: "האם המקום המבוקש מצוי ליד ביתו
של אדם הממלא תפקיד ציבורי, כאשר ההפגנה מכוונת להביע דעה בקשר לאופן מילוי
תפקידו, והאם אין במתן הרישיון כדי לחדור לרשות היחיד שלו ולהטריד אותו ואת בני
ביתו ושכניו בחייהם הפרטיים ולפגוע בזכותם לפרטיות ולהנאה מהקניין" )סעיף 7.6( ט(
לפקודה(.
23 .בענייננו, נראה כי נשקלו שיקולי צד אחד בלבד – חשיבות המחאה, ואילו כל השיקולים מן
העבר האחר נזנחו. אמנם כפי שיובהר להלן אין מנוס מלקבוע כי איזון הנתונים בהתאם
להוראות כל דין, לפסיקת בג"ץ )לרבות הפסיקה האחרונה בעניין בג"ץ 17/1983 )והפקודה
הנזכרת, מחייב את הרחקת ההפגנה משכונת המגורים, בין אם זו דורשת רישיון ובין אם
לאו, הכל כאמור להלן.
ד.1 הפגיעה במנוחת התושבים, בקניינם ובתנועתם
5
24 .כאמור, מדי שבת הופכת השכונה ליעדם של אלפי איש ואישה, הנוהרים אל השכונה עם
שלטים, כרזות וחומרי תעמולה בידיהם מכל רחבי הארץ. הגעתם של אלפי אנשים אל תוך
שכונת מגורים צפופה, שממילא סובלת מתשתיות תחבורתיות לקויות, מובילה לרעש,
פקקים, היעדר מקומות חניה, לכלוך וסבל רב. לצד זאת יש להוסיף הגעתם של רכבי
משטרה כבדים הכוללים משאיות, מחסומים וציוד משטרתי הנפרס במהלך היום. כל אלו
מובילים לפגיעה משמעותית, חוזרת ונשנית, באיכות חיי התושבים.
25 .מועד ההפגנה, בעיצומה של יום השבת בשעה 00:19 בערב או בסמוך לכך, הינו מועד בו
תושבי השכונה הצעירה שבים עם ילדיהם מגינות המשחקים אל ארוחת הערב ושעת
השכבת הילדים. ואולם, בשעה זו בדיוק, מתאספים המפגינים בלב השכונה, תוך שהם
משתמשים בהגברה וברמקולים מחרישי אוזניים, במוזיקה, נאומים, צעקות וכרזות,
המפריעים את מנוחת השכונה ופוגעים בה ללא הצדקה.
26 .לאחרונה, הוגברה פעילות המפגינים והיא כוללת נאומים והופעות מוסיקליות )ראו למשל
נספח א/1 לעתירה( המביאים קהל רב יותר, רעש ולכלוך מוגברים ועצימות רבה יותר של
שוטרים ואמצעים משטרתיים, כלי תקשורת ואספסוף. לצד זאת, בשבועות האחרונים אנו
עדים להתפתחותה של "הפגנת נגד" המובילה אף היא להגברת המתח בשכונה, הגברת
הכוח המשטרתי ומספר המפגינים.
27 .החל מחודש יולי האחרון, ככל הנראה בעקבות עלייה במספר המפגינים, החלה המשטרה
לסגור את ציר התנועה המרכזי בשכונה, בקטע הדרך שמרח' העצמאות פינת רחוב
קפלנסקי ועד רחוב העצמאות פינת רח' ויצמן. בכך מנתקת המשטרה את התנועה מהשכונה
ואליה. אוטובוסים נדרשים לחזור על עקבותיהם ותושבי השכונה נדרשים לחנות במרחק
רב, ככל שיצליחו למצוא חניה, ולצעוד רגלית לבתיהם.
28 .מדי שבוע הופכת השכונה ליעד מבוצר, הנכבש על ידי מפגינים משני צדי המפה, תוך שאלפי
המשפחות תושבות השכונה הופכות לבני ערובה של המפגינים. ביום ראשון בבוקר
מתעוררת השכונה כשהיא מלוכלכת ושטופה בחומרי תעמולה.
ד.2 הפגיעה ברגשותיהם של התושבים הדתיים
29 .שכונת כפר גנים ידועה ברב-גוניותה, ובה מתגוררים משפחות דתיות וחילוניות גם יחד.
ניתן לומר בהערכה שקולה כי כ-%40 מתושבי השכונה הינם דתיים שומרי מצוות )זאת
מלבד אחוזים ניכרים של אוכלוסייה מסורתית(.
30 .כידוע, בימי הקיץ שבת נמשכת עד לשעה 15:20 בקירוב. ואולם כבר בעיצומו של יום השבת
מגיעים כוחות השיטור, והשכונה השקטה מקבלת צביון רועש וסוער. מחסומים נפרסים,
ניידות מוצבות בכל פינה, וציוד רב מובל אל תוככי השכונה.
31 .בין השעות 00:18 ל-00:19 מתחילים להגיע ראשוני המפגינים, המבקשים להימנע
מהפקקים ולתפוס מקום חניה. במקביל מתחילות ההכנות להפגנה, הכוללות פריסת
רמקולים וציוד רב, תליית שלטים וכדומה. זרם התנועה הולך ומתגבר, תוך חילול השבת
והפרעת מנוחתה.
32 .יודגש כי מיקום ההפגנה בלב השכונה )כמה אירוני – בכיכר על שמו של הרב הראשי
לישראל, הרב גורן ז"ל(, הינה צומת מרכזי המוקפת בשלושה בתי כנסת הנמצאים בצמוד.
מצד מזרח, בית הכנסת "ניגוני חיים" בו מתפללים למעלה מ-400 איש. מצד מערב בית
הכנסת "רננים" בו מתפללים כ-250 איש. ואילו ממש מאחורי הקניון, במרחק של מטרים
ספורים ממיקום ההפגנה, בית הכנסת "עמוד האש" הכולל אף הוא כמאה איש.
33 .כאשר מתפללי בית הכנסת מצויים בשעת בין השמשות, בעת הסעודה השלישית, מופרעת
מנוחתם על ידי צפצופים, שריקות, צעקות וכריזות. זוהי פגיעה חמורה ובלתי מידתית
בתושבים וברגשותיהם, תוך חילול שבת המוני המתרחש אל מול עיניהם ועיני ילדיהם.
6
ד.3 הפגיעה בחופש המסחר, הקניין והעיסוק של בעלי העסקים
34 .מיקום ההפגנה, בפתחו של קניון גנים, מונע מהסוחרים בקניון, ובעיקר מבתי האוכל,
ה"סופר פארם" ואחרים מלמכור את מוצריהם, ומונע מהתושבים להגיע לקניון, הנחסם
כולו על ידי אלפי בני אדם.
35 .בנוסף, נזקים רבים נגרמים לקניון, הן בשל נטילה פירטית של חשמל ותשתיות, שימוש
המוני בשירותים, לכלוך והרס הנגרמים במקום, פועל יוצא של אלפי בני אדם המתרכזים
במקום שלא יועד לכך מעולם.
36 .דווקא בשעת מוצאי שבת, אז מבקשים בני הנוער שמצויים בחופש הגדול, לשבת בנחת
ולאכול פיצה או גלידה, הם מנועים מלגשת לקניון, שמהווה מרכז הקניות היחידי בשכונה.
ה. הפרשנות לפיה ההפגנה אינה טעונה רישיון, שגויה מיסודה
37 .עמדת המשיבים 1 ו-2 כפי שנמסר לעותר, הינה כי ההפגנה הנזכרת אינה טעונה רישיון.
להלן תובהר עמדת המשטרה, כפי שהובהרה לעותר.
38 .סעיף 83 לפקודת המשטרה, קובע כדלקמן:
"אסיפה" – חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל
ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;
ואילו סעיף 84 לפקודה קובע כי:
84( .א( סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי
מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה
להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון
לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום
האסיפה או התהלוכה.
39 .הלכה מושרשת כי אסיפה הדורשת רישיון, הינה אסיפה בה מתקיימים במצטבר שלושה
תנאים: )א( חמישים איש או יותר; )ב( התקהלות תחת כיפת השמים; )ג( מטרת
ההתקהלות הינה נאום או הרצאה על נושא בעל עניין מדיני. )ראו למשל הנחיית היועץ
המשפטי לממשלה בדבר חירות ההפגנה, מס' 1200.3 .)
40 .כפי שהוברר לעותר, עמדת המשיבים 1 ו-2 הינה כי תנאי מס' 3 לא מתקיים בענייננו, שכן
אסיפה זו אינה כוללת נאומים מדיניים או פוליטיים. בשל כך, אליבא דהמשיבים, אסיפה
זו יכולה להתקיים ללא תלות ברישיון כלל.
41 .עם כל הכבוד, פרשנות זו אינה סבירה. ראשית, יש לציין כי הגדרת "נאום או הרצאה על
נושא בעל ענין מדיני" הינה עמומה וכוללת שוליים רחבים ביותר. וכי מה נכלל בעניין
מדיני? האם ניתן לומר כי הפגנה הכוללת שלטים בגנות ראש הממשלה, שמשתתפים בה
אישים פוליטיים בכירים כדוגמת חברי כנסת ממפלגות אופוזיציה, והמכוונת בפועל כל
כולה כנגד ראש הממשלה ובכירים ברשות המבצעת, אינה עוסקת בנושא מדיני? פרשנות
זו מעקרת מתוכן את הצורך במתן רישיון לאסיפה, והופכת את הצורך ברישיון זה לחריג
ביותר.
42 .לא לחינם קובעת פקודת המטא"ר כי על מפקד המחוז לבדוק "האם יינשאו נאום או
הרצאה, שאם לא כן, ההפגנה אינה חייבת רישיון" )סעיף 2.ג.2 .)קרי, הפקודה המנחה את
המשיב 2 אינה בוחנת מהו תוכן הנאום או ההרצאה, וזאת ככל הנראה בשל עמימות התנאי,
7
וחלף זאת, דורשת בחינה מצומצמת וכללית יותר, ועניינה – האם נישאים נאום או הרצאה
כלשהם במהלך האסיפה.
43 .על אחת כמה וכמה בענייננו, כאשר מנגד להפגנה זו קמה הפגנה נוספת, התומכת בשלטון
הימין ובראש הממשלה. אלו קוראים לכאן ואלו לכאן. אלו כאלו בעלי גוון פוליטי ומדיני,
ומטרתם להוביל לשינוי מדיניות שבתחומיה המובהקים של זרוע שלטונית.
44 .ההתעלמות מתוכן ההפגנה, מהשלטים המונפים בה, מהקריאות הנשמעות מצד המוחים
ומהנאומים הנישאים על ידי ראשי האסיפה, הינה עצימת עיניים המובילה לתוצאה בלתי
סבירה, ועל בית המשפט הנכבד לקבוע אפוא כי אסיפה זו דורשת קיומו של רישיון כתנאי
לקיומה. בהיעדר רישיון כזה, על המשיבים 1 ו-2 למנוע את האסיפה ולפזרה, בהתאם
לאמור בסעיף 89 לפקודת המשטרה.
ו. בכל מקרה על המשטרה לסלק לאלתר את ההפגנה מן השכונה
45 .אף בלא קשר לצורך ברישיון, ואף אם נקבל את הטענה לפיה הפגנה זו אינה דורשת רישיון,
טענה שכאמור לעיל הינה שגויה מיסודה, הרי שעל המשיבים לפעול לשמירת הסדר
הציבורי ולמניעת פגיעה חמורה בזכויותיהם הבסיסיות של תושבי השכונה.
46 .מכל האמור עד עתה, ברי כי הפגיעה בשכונה ובתושביה הינה עמוקה וכוללת פגיעה בחופש
התנועה, בחופש הקניין, ברגשות דת ובחופש העיסוק. אילו היה מדובר על פגיעה חד פעמית,
החרשנו. ואולם, כאן, כאשר מדובר על פגיעה חוזרת ונשנית, שבוע אחר שבוע, במשך 36 !!!
שבועות ברציפות, יש לומר בקול: עד כאן! הגיעו מים עד נפש.
47 .אכן, אין דינה של הפגנה לפרק זמן קצר באופן שאינו פוגע פגיעה של ממש באינטרס
הציבורי, להפגנה הנמשכת שבוע אחרי שבוע, ופוגעת בצורה קשה באינטרסים הציבוריים
של כלל התושבים. אף שהעותר מבין לליבם של המוחים, הרי שקולם של המוחים נשמע
והמחאה נתפרסמה מקצה הארץ ועד קציה. כעת משעברו תשעה חודשים בהם מתקיימת
ההפגנה בתוככי השכונה, על המשיבים לשנות את נקודת האיזון ולשקול היטב את טובת
השכונה ותושביה - משפחות ששילמו ומשלמות ממיטב כספם - בשביל ליהנות ממנוחה
ומרוגע בימי השבת.
48 .אכן, לא נסתרה מאיתנו החלטת בג"ץ בעניין הפגנה זו )בג"ץ 17/1983 נפתלי נ' היועץ
המשפטי לממשלה )פורסם באתר בתי המשפט, 2017.4.27 ,))המתירה את קיום ההפגנה
בסמוך )אף אם לא מול( לביתו של היועץ המשפטי. ואולם, על אף האמור בתגובת המשיב
2( נספח ד' לעתירה זו(, פסק דין זה עסק בנסיבות שונות בתכלית. כך מתאר זאת כב'
השופט מזוז בפתח פסק הדין:
כעולה מהעתירות ומהתגובה המקדמית להן מטעם משטרת ישראל, מאמצע
חודש נובמבר 2016 החלה פעילות של מחאה מול ביתו של היועץ המשפטי
לממשלה, שכללה הפגנות, לרוב במוצאי שבתות, בהם השתתפו עשרות
מפגינים ובהן נעשה שימוש גם באמצעי הגברה שגרמו למטרדי רעש לדיירי
הרחוב. בעקבות כך החלו להגיע למשטרה תלונות ופניות של תושבי האזור
אשר הלינו על המטרד שנוצר מפעילות זו, לרבות ריסוס כתובות בגנות היועץ
המשפטי על קירות בניינים סמוכים לביתו. לאור הימשכות ההפגנות
והצטברות התלונות כאמור הכריזה המשטרה על ההפגנות שהתקיימו ביום
2017.1.21 וביום 2017.1.28 כעל "התקהלות אסורה" ופיזרה את המפגינים.
)ההדגשות אינן במקור, מ.מ.(
49 .מאז ועד עתה, השתנו התנאים בצורה ניכרת: )א( ההפגנה הפכה למטרד קבוע מדי שבוע,
כבר חודשים ארוכים; )ב( מספר המשתתפים גדל והולך: העשרות הפכו למאות והמאות
לאלפים; )ג( קיומם של נאומים והופעות מוזיקליות במקום ההפגנה; )ד( השימוש בכריזה
ובהגברה הפך אף הוא לחזק בהרבה בשל הקהל הרב ובשל שינוי אופיין של ההפגנות; )ה(
קיומה של הפגנת הנגד החל מחודש אוגוסט 2017 ,המוסיפה למתח של המפגינים וכוחות
8
הביטחון; )ו( חסימת הכבישים הנרחבת, המבודדת את השכונה ומונעת גישה אליה וממנה;
)ז( סגירתו )בפועל( של המרכז המסחרי היחידי בשכונה. נסיבות אלו לא עמדו בפני בג"ץ
בעת פסק הדין. בשל כך לא ברורה תגובת המשיב 2 לפיה המשטרה פועלת על פי החלטת
בית משפט זה בעניין.
50 .לכך יש להוסיף כי בעניין נפתלי, בית המשפט לא שקל באופן משמעותי את הסבל הנגרם
לתושבים, וקולם של אלו לא נשמע בפניו. העתירה עסקה במחלוקת שבין המשטרה לבין
מארגני משמרות מחאה והפגנות קטנות שהיו מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אותם
ביקשו המשיבות לפנות. העתירות של המוחים כנגד המשטרה נדחו, אחר שהוצג מתווה
מוסכם שיאפשר להם למחות במרחק מה מן הבית. ואולם ענייננו הוא בהפגנות מסדר גודל
אחר, ותוך העמקת הדיון בסבלם של תושבי השכונה, שכבר חודשים רבים ששבתותיהם
אינן שבתות.
51 .לא למותר לציין כי מיקום ההפגנה ב"כיכר" הרב גורן, מטעה. יש שיחשבו שמדובר בכיכר
שמאפשרת התקהלות המונים, כגון כיכר רבין בתל אביב. אך אין מדובר בכיכר אלא במעגל
תנועה רחב יחסית מוקף בגינון נאה )המושחת מדי שבת(, הממוקם באמצע כביש בלב
השכונה. ניתן לומר על דרך הדמיון, כי בצומת זו קיים "כיכר", כשם שב"גינות סחרוב"
שבכניסה לירושלים קיימת גינה. קיום ההפגנה במיקום זה, שאינו מתאים לאכלס המוני
אנשים, ללא שירותים, חשמל ואמצעים אלמנטריים, עלול להוביל לסכנת חיים, בראש
ובראשונה של המפגינים עצמם, ושל אנשים הנקלעים למקום.
52 .אף אם נקבע כי הפגנה זו אינה דורשת רישיון, נראה כי בכל הכבוד תפקידה של המשטרה
הינו שלא לאפשר את קיומה, בהנחה והיא פוגעת בתושבי האזור והופכת את חייהם לסבל
מתמשך. הסדר הציבורי מחייב לפעול כאן ועכשיו למניעת קיום ההפגנה במקום זה.
ז. בענייננו, האינטרס המוגן בדבר זכות ההפגנה חלש ומקים חזקת פסלות
53 .זכות ההפגנה הינה ערך עליון במדינה דמוקרטית. אכן, כפי שנפסק לא אחת, הזכות להפגנה
ותהלוכה היא "אחת מזכויות היסוד של האדם בישראל" )בג"צ 79/148 סער נ' שר הפנים,
פ"ד לד )2 )169 .)ובמקום אחר: "זכות זו מוכרת בצד חופש הביטוי או מכוחו כשייכת לאותן
חירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי )בג"צ 83/153 לוי נ'
מפקד המחוז הדרומי של המשטרה, פ"ד לח )2 )393.)
54 .ואולם, יש להבחין בין הפגנות שונות הנערכות לתכליות שונות. בענייננו, נערכת ההפגנה
במודע ובדווקא בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה. כפי שנקבע בפסק הדין בעניין
נפתלי שעסק בענייננו, הפגנה כזו נגועה בשיקולים פסולים. אין מטרתה להשמיע קול
מחאה, אלא להשפיע באופן פסול על מקבלי ההחלטות, תוך פגיעה ב"בטן הרכה" – קהילתו
ומשפחתו של מושא ההפגנה. עמד על כך בית המשפט באריכות, ונביא את הדברים
כלשונם:
16 .מתוך ההכרה )האוניברסלית( כאמור כי הפגנה או עצרת מחאה ליד ביתו
של איש ציבור מכוונות בדרך כלל להפעיל לחץ על איש הציבור כדי להשפיע
על שיקול דעתו או להרתיעו מביצוע תפקידו, לדעת רבים אין לראות בנסיבות
כאלה בהפגנה או במשמרת המחאה משום מימוש לגיטימי של חופש הביטוי
וחירות ההפגנה, משום שפעילות כזו אינה משרתת את התכלית של חירויות
אלה, של הפצת עמדות ודעות והעברת מסרים ציבוריים אשר עשויות להיות
כרוכות גם בפגיעה בזכויות אחרות, שאז נדרש איזון אופקי וויתור הדדי.
מדובר בפעילות שתכליתה, העיקרית לפחות, לפגוע באינטרסים אחרים שלא
לצורך מימוש חופש הביטוי וחירות ההפגנה אלא הפעלת לחץ על איש הציבור
לשנות עמדתו. מדינה-וגשל מציינים כי הגישה לפיה פעילות מחאה כאמור
ליד מעון פרטי אינה בגדר מימוש לגיטימי של חירות ההפגנה היא "ככל הנראה
ההסבר המקובל ביותר כיום בקרב חוקרים להצדקת האיסור על הפגנה ליד בית
מגורים" )בעמ' 240.))
9
אני נוטה להסכים עם העמדה האמורה. לדעתי, הפגנה או עצרת מחאה ליד
מעונו הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית )כגון משרדו(,
מקימה חזקה כי התכלית, לפחות העיקרית, של ההפגנה או משמרת המחאה
אינה מימוש חופש הביטוי והמחאה אלא ניסיון להשפעה לא לגיטימית על
איש הציבור במילוי תפקידו על ידי יצירת לחץ אישי עליו ועל בני משפחתו,
כמבואר לעיל, ועל כן פעילות כזו אינה חוסה תחת ההגנה על חירות ההפגנה.
אך מכל מקום, בין אם זה הבסיס העיוני לאיסור להפגנה ליד בית פרטי, ובין
אם נאמר, כגישת השופטים לוין וגולדברג בענין דיין, כי מדובר אמנם
בהתנגשות בין זכויות ואינטרסים לגיטימיים אלא שבנסיבות אלה ידה של
הזכות להפגנה על התחתונה, התוצאה זהה, ולפיה ככלל יש לאסור הפגנה או
עצרת מחאה ליד מעון פרטי.
ובסעיף 19 לפסק הדין:
יש להבטיח כי אכן מדובר בפעילות מחאה שנועדה לקדם ערכים דמוקרטית
ולא לפגוע בהם. הפגנות, אסיפות, תהלוכות ומשמרות מחאה נועדו להגשים
את חופש הביטוי והדעה ולהפיץ השקפות ודעות ולהשפיע על השיח הציבורי,
ולא להפעיל לחץ פסול על עובדי ציבור על ידי הטרדתם בביתם הפרטי בניסיון
לכפות עליהם החלטות שלפי מיטב שיפוטם אינן משרתות את האינטרס
הציבורי. שיקול זה - בוודאי בהצטברו לשיקולים הנוספים של הגנה על הזכות
לפרטיות של איש הציבור בבית מגוריו הפרטי ומניעת מטרד והפרעה לשגרת
חייהם של איש הציבור, בני משפחתו ושכניו, כמו גם הזכות של אדם "שיניחו
לו לנפשו" בביתו ולא להיות "קהל שבוי" למסרים של המפגינים - יש בהם
כדי לבסס את הלגיטימיות של איסור על הפגנות ופעולות מחאה ליד מעונו
הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית באשר למקום קיום
פעולות המחאה. )ההדגשות אינן במקור, מ.מ(
55 .טיעון זה, המהווה דעת הרוב בפסק הדין בעניין נפתלי, מציג למעשה כי הערך המוגן העומד
בבסיס ההפגנה, רעוע, וזאת ממספר טעמים: ראשית, ההפגנה נעשית מול ביתו של היועץ
המשפטי לממשלה, מה שמקים לדברי בית המשפט חזקה לפיה באשר לתכלית לא
לגיטימית. שנית, בענייננו קיימת חלופה אפקטיבית לפיה יפגינו המוחים אל מול משרדו
של היועץ המשפטי בו, שם מתקבלות ההחלטות הרלוונטיות. שלישית, כפי שנאמר בפסק
הדין בעניין נפתלי, וכן בפסק הדין המפורסם בעניין דיין, לא ראי הפגנה כנגד נבחר ציבור
כראי הפגנה כנגד עובד ציבור. על אחת כמה וכמה הפגנה כנגד היועץ המשפטי לממשלה
בתפקידו כראש התביעה הכללית, המהווה מלאכה מעין שיפוטית )ראו בעניין נפתלי, שם(.
ח. חלופות ה"מקום" הקיימות להפגנה
56 .מכל המורם עד עתה עולה, כי מאזן השיקולים משני הצדדים, הן השיקולים כבדי המשקל
הנוגעים לפגיעה בתושבים מחד, והן הערך המוגן הנמוך, בהקשרנו, באישור ההפגנה
מאידך, מובילים לצורך בשינוי האיזון ובהוצאת ההפגנה מן השכונה.
57 .ואולם העתירה אינה מכוונת להביא לביטולה של ההפגנה, שכן זכותם של המוחים למחות.
אך מכיוון שזכותם של תושבי השכונה לחיות את חייהם, הרי שיש לאזן באופן שונה את
תנאי הזמן והמקום, ובעניננו: שינוי המקום.
58 .כאמור, בידי המוחים האפשרות להפגין בסמוך למקום עבודתו של היועץ המשפטי,
בירושלים ובתל אביב, שלא בליבה של שכונת מגורים.
10
59 .לחילופין, אם ירצו המוחים ואם יקבלו היתר לכך, הרשות בידם לקיים את ההפגנה בתוככי
העיר פתח תקווה בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אך במקום המתאים מעצם
טיבו להתקהלות המונים. כך למשל "הפארק הגדול" היושב בטבורה של העיר, כ-5.2 ק"מ
מביתו של היועמ"ש )כ-9 דקות נסיעה( על פי היישום "גוגל מפות". פארק זה יושב על צירים
מרכזיים, כולל שטח רחב ידיים ואינו פוגע בתושבים. לא לחינם רבים מאירועי העיר
מתקיימים בשטח זה.
60 .כפי שבעיר תל אביב תתקיים מחאת המונים בכיכר רבין שבמרכז העיר, כך צריך להיות
ברור כי המקום להתקהלות המונית בעיר פתח תקווה הוא במקום המיועד לכך, בו אין
סיכון לחיי המוחים ואין הפרעה לחיי התושבים. זהו איזון ראוי ועל המשטרה חובה לפעול
ליישומו.
ט. הדחיפות בקיומו של צו ביניים
61 .כאמור, על אף קיומן של ההפגנות זה 36 שבועות, הרי שבשבועות האחרונים אנו עדים
להחמרה משמעותית במצוקת התושבים, לאחר שהמשיבים 1 ו-2 החליטו על חסימת צירי
התנועה, ככל הנראה בעקבות מספר האנשים המשתתפים בהפגנה זו.
62 .בשבוע האחרון הוחמר המצב והפך לבלתי נסבל, לאור קיומה של "הפגנת הנגד" המובילה
ליתר כוחות שיטור ולשתי הפגנות המתקיימות בתא שטח אחד, על כל המשתמע מכך, וזאת
בעוד שתא שטח זה אינו מיועד כלל לאכלס מאות ובוודאי שלא אלפי בני אדם.
63 .לעותרים התחוור כי אף ביום שבת 2017.8.12 מתוכננות להתקיים שתי ההפגנות במקביל.
מצב דברים זה הוא בלתי אפשרי, גובל בפיקוח נפש של המפגינים ועוברי האורח, וממרר
את חיי התושבים. על בית המשפט הנכבד להוציא צו מלפניו המורה על הצורך בהסדרת
הרישיון באופן מיידי, לשתי ההפגנות, ולחילופין, להסיט את ההפגנה למקום ציבורי
בקרבת מקום )אך מחוץ לשכונה(, המיועד לשמש אסיפות רבות משתתפים.
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל יתבקש בית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי בו יורשה
למשיבים 3-1 לבוא ולנמק כאמור לעיל, ולהפוך את הצו להחלטי. עד אז, מתבקש בית
המשפט הנכבד ליתן צו ביניים כאמור, הכל מהסיבות המפורטות לעיל, ולחייב את
המשיבים בהוצאות בקשה זו.
היום: 11 באוגוסט, 2017
_

פורום