פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   פרשת "שופטים"
דף הבית >> דת >> פרשת השבוע אהוד בן יהודה >> פרשת "שופטים"
בס"ד                                                                                                 פרשת שופטים תשע"ז
 
                   המערכת הממסדית הציבורית בארץ ישראל
 
  פרשת שופטים עוסקת בכמה היבטים של השלטון הממסד הציבורי בארץ ישראל. בתחילת הפרשה מופיעים "שופטים ושוטרים" שתפקידם לשפוט את העם משפט צדק. במקום אחר בפרשה מדובר על הסנהדרין, היושבים "במקום אשר יבחר ה'". תפקידם של אלה להורות את "דבר המשפט". זוהי מערכת שעוסקת בחקיקה ובהוראת החוק, וכיוון שמקור החוק של התורה הוא אלוקי, הם יושבים במקום אשר יבחר ה'.
   המערכת הממסדית השלישית המופיעה בפרשה, לאחר המשפט וההוראה, היא המלוכה. התורה מתארת את דרכי ההתנהגות הראויות למלך ואת המצוות החלות עליו, אך אין היא מתארת את תפקידיו. לא הכתר והשרביט קובעים את המלוכה, גם לא כריזמה בולטת או העברת הכתר בירושה.
   קבוצה ממסדית אחרת, שאינה חלק של ממש מן השלטון, אך יש לה מעמד מיוחד בחברה, היא קבוצת הכוהנים ובני שבט הלוי, שתפקידם לעבוד ולהורות תורה. הם זכאים לתרומות ולמעשרות ולשאר מתנות כהונה, והם אינם נוחלים בארץ כשאר השבטים. בתקופות מסוימות שימש המעמד הייחודי של הכהונה קרש קפיצה לעמדות מנהיגות בכירות, כבימי החשמונאים. דמות נוספת בעלת מעמד במערכת השלטון, הנזכרת בפרשה, היא דמותו של הנביא. הנביא מדריך את העם, על-פי ה', ודבריו מחייבים את המלך ואת העם. נראה, שרעיון הפרדת הרשויות המקובל במשטר הדמוקרטי קיים גם בתורה. יתר על כן, התורה דנה בכל אחת מן הרשויות בנפרד, ואינה מגדירה בדיוק כיצד אמורות הרשויות הללו לתפקד זו לצד זו. בדבר זה התורה גמישה התורה אף יותר מן המשטרים המודרניים מרובי הרשויות.
   קוראים יקרים. ניתן לומר שהיעדר הסדרה מדויקת של היחסים בין הרשויות אינו חסרון מקרי בתורה, אלא הנחה מובנית. זאת, מכיוון שאי אפשר לקבע את המערכות הללו באופן מוחלט, והן משתנות בהתאם למציאות המשתנה. מחויבת כאן גמישות במבנה המשטר, בהתאם למצב הפוליטי והחברתי בכל דור ודור. פועל יוצא של מצב זה הוא שבכל תקופה ובכל דור נדרשים חכמי ישראל להתמודד עם המתחים הללו שבין הרשויות.
   האם היעדר סדרים מוגדרים ומגובשים אינו יכול לגרום לחוסר יציבות פוליטית? ייתכן שזה בדיוק מה שהתורה מבקשת- מידה מסוימת של אי יציבות. זאת משום שמשטר יציב מדי הוא משטר מסוכן לא פחות, ואולי יותר, ממשטר חסר יציבות. לפעמים מתגעגעים אצלנו לשליט חזק ושוכחים איך יכולים להיראות שליטים כאלה, מפרעה ועד רחבעם. מפני הנימוס ואיסורי לשון הרע, לא נזכיר כאן דוגמאות בנות-דורנו. אף אחד לא יכול להבטיח שאם שיטת המשטר תתמוך בשלטון חזק, השלטון יהיה כשר וראוי. לכן עדיף שתמיד תישאר אופציה לבקר את השלטון ולהחליפו באחר. טוב יותר שהשאלות הפוליטיות והחברתיות נבחנות מכמה נקודות מבט. הנביא מביא את העמדה האלוקית, והחכמים מורים את עמדת התורה. המלך מייצג את הצרכים הקיומיים, הלאומיים והמדיניים, הכוהנים והלויים דואגים לאינטרסים של הקדושה והחינוך, והשופטים והשוטרים מייצגים את דרישות החוק והסדר.
   אכן, המתכונת הזאת יוצרת מתח מתמיד בין המערכות השונות של השלטון, כיוון שגם אם כולן מתכוונות לשם שמים ולטובת האומה- לעולם לא תהיה ביניהן זהות רעיונית והאינטרסים שלהן תמיד שונים. יש מי שמפחד ממתח, ויכוח ומחלוקת, ומעדיף שקט ושלווה. אולם מתברר שהעולם מתנהל יפה יותר, והוא יצרתי יותר ופורה יותר, דווקא בדרך של ריבוי ההשקפות והדעות, והתמודדות ביניהן. מה שנכון בלימוד החברותא בבית המדרש, נהוג גם בהנהגת המדינה.
 
תזכו לשנים טובות ורבות. שבת שלום. אהוד בן יהודה.

Go Back  Print  Send Page

פורום