פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 
   יום בעירייה-סיור הורקרים.

יום בעירייה - סיור הורקרים.

סיור הורקרים
 
ביום חמישי האחרון החלטנו לקפוץ לעירייה כאשר כל מטרתנו הייתה להשיג עותק של התב"ע המקורית של השכונה. בדרך גילנו כמה דברים מעניינים, חלקם אכן מעודדים כמו שציינו אבל.. היו גם דברים פחות טובים.
 
  1. בשלב הראשון נכנסנו למנהל ההנדסה וביקשנו לראות את התב"ע – פרסו בפנינו את המפה. מסתבר כי התב"ע המעודכנת ביותר של כל השכונה היא מ- 17/5/04 (עדכון מספר 27). לפי מה שנאמר לנו, כדי לראות שינויים שבוצעו לאחר מכן (וכמובן שהיו כאלו) או בקשות לשינויים - יש לעיין בתוכניות הספציפיות של החלקות הרלוונטיות אך לא ניתן לראות את כולם במפה אחת. לקבלת העתק הפנו אותנו ל"היפר גרף" - מכון לצילומי תכניות הנדסיות הנמצא ליד העיריה - שם רכשנו עותק של התב"ע הנ"ל ( 100 ש"ח).
  2. בשלב הבא ניסינו לקבל תשובות מה עתיד להיות בשטחים המסומנים בחום (שטחים המוגדרים כשטחים לבנייני ציבור), וכן בשטח שיפוט של מי נמצאת דרך רבין. לגבי   הבנייה בשטחים החומים הופנינו לאגף הנכסים. לגבי דרך רבין הופנינו לאגף התנועה.
  3. באגף התנועה קיבל את פננו את אופיר תכלת, עוזר מנהל אגף התנועה, והסכים באדיבות רבה לענות לשאלותינו. לדבריו דרך רבין אמורה להיסלל לכל אורכה ע"י משרד התחבורה באמצעות חברת "נתיבי איילון" כקבלן מבצע. אכן, החלק הסלול כיום נסלל ע"י עיריית פ"ת על חשבונה. החלק מהשטח שעליו מיועדת להתבצע ההרחבה נמצא בשטח השיפוט של גבעת שמואל. הרחבת דרך רבין היא פרוייקט גדול (צורך בהזזת קווי חשמל ואולי הטמנתם, מענה לבעיות ניקוז וכד') ולפי מיטב ידיעתו אפילו לא החלו כלל לתכנן אותו.... והמשמעות ברורה. גם כאשר יחלו העבודות - מדובר על פתיחה כעבור כשנתיים, ובדרך ייתכנו עוד התנגדויות, עיכובים משפטיים ובעיות פוליטיות שיכולים לתקוע את התהליך לעוד שנים ארוכות. דווקא השאלה בשטח של מי נמצאת הקרקע אינה חשובה, מכיוון שברגע שמשרד התחבורה יתחיל לקדם את הפרוייקט – קבלת האישורים מהרשויות המקומיות הנה הליך פורמלי בלבד. כפי שהבנתם- פה יצאנו בתחושה פסימית ותסכול רב. (מה הפגנה יכולה להועיל???). 
בהתייחסות להבטחתו של מופז לפתוח את החיבור של רבין למכבית תוך חודש הביע אופיר ספקות אך אמר שייתכן שתוך כמה חודשים ייפתח החיבור לבאים ממכבית ממזרח ימינה לרבין לכיוון צפון. חשוב לציין כי השיחה התנהלה באווירה לא פורמלית ולא ניסינו לקבל כל התחייבות או הבטחה – אלא מידע בלבד. תחושתנו היא שמה שנאמר לנו – נאמר בכנות ולא מתוך נסיון להסתיר מידע או להציג מידע לא נכון.
4.       באגף הנכסים הפנו אותנו לאגף לתכנון אסטרטגי  שם פגשנו את לאוניד- מנהל האגף -אשר קיבל גם הוא את פנינו בסבר פנים יפות. לאוניד פרס בפנינו מפת טיוטה של התב"ע אשר עליה היו מסומנים ייעודים לשטחים החומים השונים. (שמנו לב שכבר במפה זו היו שינויים בהשוואה לתב"ע שרכשנו זמן קצר לפני כן.
              לדוגמה, באיזור של "נוה רסקו" הייתה החלפה במיקום של שטח כחול (בנייה למגורים) ושטח חום: שטח כחול שהיה קרוב לכביש
מכבית הפך לחום, ושטח חום שהיה במקור סמוך לרח' עמנואל זמיר הפך לשטח כחול). כמו כן ניתן היה לראות שהייעוד של חלק ניכר מהשטחים החומים עדיין לא הוגדר כלל! לאוניד הדגיש כי המפה היא מפת טיוטא בלבד, המשמשת אותו לצרכי תכנון, וכי עדיין שום דבר אינו "סגור". כאשר התעניינו כיצד מתקבלת ההחלטה מה לבנות באיזה שטח, הסביר לנו לאוניד כי הוא מבצע תכנון על סמך הנתונים שבידו ובהמשך נידונים הדברים עם הדרגים הממונים עד לקבלת החלטה סופית. לאוניד נתן דוגמה שבאזור שבו תוכננו בתחילה שני דו-גנים הוחלט בינתיים (לא סופי, כאמור!) כי בחלק מהשטח יוקם דו גן ובחלק השני תהיה חניה. הגורם לשינוי בתכנית היה התרשמות שלמשפחות הגרות איזור יש יותר רכבים למשפחה מהצפוי, וכי יותר הורים מהצפוי יביאו את ילדיהם לגן ברכב. בהמשך לכך סיפר לאוניד כי אחת הבעיות העיקריות הניצבות בפניו בתכנון הבנייה הציבורית בשכונה הוא חוסר נתונים לגבי מאפייני האוכלוסיה העתידה לגור בה. לדבריו ההערכה הראשונית היתה כי האוכלוסיה שתעבור לגור בשכונה תהייה בנויה בעיקרה ממשפרי דיור ומשפחות יחסית מבוגרות - כלומר עם ילדים גדולים ( בגיל בי"ס ומעלה) ולא יהיה צורך בבנייה של כמות רבה של גני ילדים. רק לאחרונה הבינו כי לשכונה עברו לגור כמות רבה של זוגות צעירים בגילאי 30 בערך אשר נמצאים רק בתחילת הקמת המשפחה ואשר צרכיהם שונים כמובן. עוד ציין לאוניד את הקושי בהשגת הנתונים: מהקבלנים לא תמיד ניתן לקבל נתונים, וכמו כן רבים מרוכשי הדירות לא משנים כתובת במשרד הפנים כך שלא ניתן לקבל עליהם נתונים ממרשם האוכלוסין. בדומה לכך, לא היה ברור אילו חלקים של השכונה יהיו דתים יותר ואילו חילונים - דבר החשוב לתכנון מוסדות דת (כדוגמת בתי ספר, בתי כנסת וכו'), לדוגמה: כל דו-גן מתוכנן כיום כך שניתן לבנות מעליו בית כנסת. אולם אם באותה סביבה אין משפחות דתיות – כמובן שהדבר מיותר. לגבי גני ילדים ובתי ספר, המצב סבוך גם מכיוון שלתהליך שותף גם משרד החינוך – אשר הוא זה שאמור להקים את מבני הקבע למוסדות הנ"ל מתקציבו הוא. משרד החינוך בד"כ פועל באיטיות, ובינתיים העירייה עומדת בפני דילמה: אם תבנה מבני קבע על חשבונה – משרד החינוך לא יחזיר לה את הכסף, ואם תחכה למשרד החינוך - לילדים לא יהיה לאן ללכת...התוצאה היא מבנים זמניים כפי שאנו רואים ברח' פנחס חגין.     
לשאלתנו כיצד ניתן להשפיע על תכנון הבנייה הציבורית בשכונה,ענה לאוניד כי הוא וצוותו ישמחו לקבל הצעות ורעיונות מהתושבים! הוא אף ציין כי הדרך הטובה ביותר מבחינתו תהיה הקמת ועד שכונה א-פוליטי (הדגש במקור) אשר יציג לעירייה את בקשות והצעות התושבים. לדבריו כי בעירייה ישמחו לשתף פעולה עם ועד זה לדוגמה ע"י פגישות עבודה עמו ביחד עם מהנדסת העיר וצוותה. לאוניד הדגיש כי כל התוכניות שהתווה עד כה הן בגדר טיוטה, וכי ניתן בהחלט לשנותן ולעצב אותן יחד עם התושבים כך שיתאימו לצרכיהן עד כמה שניתן. כפי שהבנתם, מפגישה זו יצאנו בתחושה אופטימית ועם מוטיבציה אדירה לדחוף את נושא ועד השכונה.
  1. לסיכום המגילה.. המסקנות האישיות שלנו:
©      אם אכן נתארגן כמו שצריך, ונקים ועד שכונה הפועל בסמכות ונהנה מגיבוי התושבים - נוכל לשנות דברים מהותיים בשכונה למען כולנו, וזאת תוך שיתוף פעולה עם העירייה ולאו דווקא תוך כדי מאבק מתמיד כנגדה, כפי שאולי חשנו עד כה.
©      לגבי חיבור רבין למכבית: אם אכן נצטרך לחכות להרחבת דרך רבין - מצבנו בכי רע. לכן יתכן שכדאי בכל זאת בשלב הראשוני להתפשר על פתיחה חלקית של המחלף, ולהיאבק במקביל על פתיחתו לכל הכיוונים - גם ללא הרחבת דרך רבין. (כמו שאמר לנו בשיחה אחד הפעילים: אם אנו במצב של חנק - עדיף שיהיה לנו קצת אוויר לנשום, מאשר שלא יהיה אוויר כלל).