פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   פרשת "בשלח"

פרשת בשלח- מאין לנו כי שתי כיתות יצאו ממצרים?/ אהובה קליין.
 
הפרשה פותחת בסיפור יציאת מצרים:
"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים : פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים וייקח משה את עצמות יוסף עימו- כי השבע השביע את בני ישראל לאמור: פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה אתכם.."
השאלות המתעוררות הן:
א] מה פירוש המילה:"וחמושים"?
ב]שני פסוקים סותרים זה את זה: מצד אחד בני ישראל יוצאים "חמושים"- מוכנים ליציאה ממצרים, אך מצד שני כתוב: "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה"- כיצד ניתן לישב את הסתירה?
ג] מדוע התורה מדגישה את מעשה משה- שלקח איתו את עצמות יוסף?
התשובה לשאלה א:
על כך מביא רש"י שני פירושים:
פירוש א] שהיו מצוידים בכלי מלחמה.
ובגמרא נאמר[ירושלמי שבת ו, ד]: מלמד שהיו מזוינים בחמישה עשר מיני זיין"
פירוש ב] מלמד שרק אחד מתוך חמישה – יצא ממצרים.
התשובה לשאלה ב]
מתוך הסתירה הזו- מצד אחד בני ישראל יוצאים חמושים- מצוידים כראוי, אנו למדים כי היו שתי קבוצות בתוך עם ישראל:
קבוצה אחת ששמעה על הגאולה הבאה וקרבה- האמינה בה' ובמשה עבדו וכן עשו את כל ההכנות לקראת יציאתם ממצרים,קבוצה זו נקראת:"בני ישראל"
הקבוצה השנייה הייתה זו ששקעה בשעבוד- במצרים , השלימה עם המצב.
הייתה שקועה בייאוש והייתה חסרת אמונה בנושא הגאולה- קבוצה זו נקראת:"העם"
התיאוריה הנ"ל מוכחת מהפסוקים הבאים : בתחילת הפרשה כתוב:"ויהי בשלח פרעה את העם"- כאן התורה מדברת על הקבוצה- החלשה באמונה- קשה לה לתפוש את נושא הגאולה- הקורם עור וגידים, מסיבה זו התורה מתחילה לתאר את יציאת מצרים במילה:"ויהי" שהיא לשון צער- על התנהגות "העם"
בעל הטורים אומר: כי קבוצה זו- היא הערב רב ומאחר וקבוצה זו אינה משתוקקת לצאת- לכן נאמר:"ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה"
והמילה:"חמושים נאמרה: על קבוצת:" בני ישראל"- אותה קבוצה שעלתה ממצרים מצוידת כהלכה עם כלי הנשק שלהם, הקבוצה בעלת האמונה האיתנה- אשר מתאמצת להתכונן כראוי יחד עם האמונה- כי בו תבוא בע"ה הגאולה.
בהמשך כתוב:"וייקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור, פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה איתכם" מעניין כי יוסף פונה אל בני ישראל ולא אל "העם"
כי יוסף ידע שיש באפשרותו לסמוך רק על "בני ישראל" בעלי האמונה החזקה- אשר עתידים לצאת ממצרים וממילא ייקחו גם את עצמותיו איתם.
ובהמשך נאמר:"ובני ישראל יוצאים ביד רמה"- כמובן בני ישראל ולא:"העם"
התורה מוכיחה לנו כי הקבוצה של בני ישראל הייתה חזקה באמונתה בה', את זאת ניתן לראות מהפסוק:"ופרעה הקריב, ויישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם ויראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' " [שמות ,י"ד, י]
גם כאן אנו רואים כי מי שזועק לה'- הם בני ישראל ולא העם- המיואשים ומוכנים לשוב לעקבותיהם.
בסופו של דבר נאמר:"ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"
בני ישראל הם אלו שנכנסים במסירות נפש לתוך המים מתוך אמונה שהישועה קרובה לבוא.
ומי שהשתתף בשירה- "משה ובני ישראל"- בני ישראל- הקבוצה שהאמינה באמונה שלמה בגאולה!
התשובה לשאלה ג]
התורה מדגישה את עיסוקו של משה עם עצמות יוסף- על פי חז"ל- הסיבה לכך היא: התורה רוצה להודיע על חסידותו של משה: לפי שבעוד שבני ישראל היו עסוקים בשאילת כלים ובגדים מן המצרים- משה עוסק במצוות העברת עצמות יוסף.
ומצווה זו עולה על מעשיהם של ישראל- לפי שהיא עולה בדמים ובמאמצים מיוחדים.
ובעיני שמים עדיפה יותר, מאשר מצווה שיש מתן שכר בצידה.
לסכום: מכל האמור לעיל, ניתן ללמוד שבני ישראל ביציאתם ממצרים לא היו מאוחדים ועל כך ראינו בפסוקים, משה מתגלה כאישיות מיוחדת- משכמו ומעלה- במסירות הנפש בהנהגתו את עם ישראל ואינו שוכח לדאוג לעלות את עצמות יוסף לארץ.
מי ייתן ועם ישראל יתאחד- כאיש אחד בלב אחד ובכך יתרום לבוא הגאולה במהרה. ובע"ה יתקיים בנו הפסוק:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה ז, ט"ו]
אמן ואמן.

 




















פורום