פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   6 עובדות שלא ידעתם על שואת יהודי רומניה
דף הבית >> כתבות >> 6 עובדות שלא ידעתם על שואת יהודי רומניה
6 עובדות שלא ידעתם על שואת יהדות רומניה:
 
1. ערב מלחה"ע השנייה מנתה יהדות רומניה 850,000 יהודים.
במהלך המלחמה הושמדה מחצית מיהדות רומניה.
 
2.  המחצית האחרת של יהדות רומניה, נשארה בחיים הודות למהלכי הצלה של ראשי הקהילה היהודית, רבנים והמלכה האם ברומניה שאף זכתה להיות חסידת אומות עולם.
 
3.  מבין 430,000 היהודים הרומנים שנרצחו בשואה, 250,000 מהם נרצחו בהוראה ישירה של הגנרל אנוטנסקו, לפני שהתקבלה כל הוראה מהגרמנים.
 
4.  גיא ההריגה של יהדות רומניה היה בטרנסניסטריה.
שמה של "טרנסניסטריה" ניתן לה ע"י היטלר לאחר שנכבשה בידי הגרמנים והרומנים בקיץ 1941 מידי ברה"מ, ונמסרה לרומנים כגמול על השתתפותה של רומניה במלחמה נגד ברה"מ ובפועל כמעין פיצוי על פירודו מידי הרומנים של מרבית שטח טרנסילבניה והעברתה לריבונות הונגרית ב 1940. 
הרומנים אימצו את השם שהעניק היטלר, ומשמעותו  : השטח מעבר לנהר הניסטרו.

 
 
5.   בשנת 2003 הוקמה הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה בראשותו של אלי ויזל.
 
6.   החל משנת 2004 נקבע ברומניה יום זיכרון לשואה המצוין ב – 09.10.
 
71 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הסוגיה הנפוצה ביותר המעסיקה את הרומנים היא סוגיית ההתמודדות עם זיכרון השואה וכיצד רומניה –כמדינה שפשעה רבות ביהודיה – מתמודדת (או לא) עם הנושא.
 
אז כן:
יש יום זיכרון ייעודי, קיים מתחם בבוקרשט עם סדרת מצבות לשואה ובעקבות הוועדה הבינלאומית בראשותו של ויזל, הוקם המכון לחקר השואה בבוקרשט.
כיום, ניתן למצוא בבתי ספר ברומניה עקבות ויוזמות להוראת השואה
אך באותה הנשימה,
יימצאו רומנים רבים אשר עבורם יהודי רומני הוא עדיין JIDAN – אותו כינוי גנאי שניתן ליהודים על ידי הרומנים במלחמה – ולא מעט פרצי אנטישמיות.



מסעות הרצח ההמוני של הרומנים בטרנסניסטריה

ארגון ניצולי טרנסניסטריה

א.מ.י.ר. ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל

סיפורו האישי של ישעיהו אבידן  יו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה בפתח תקווה



מסעות הרצח ההמוני של הרומנים בטרנסניסטריה
מאת ז'אן אנצ'ל
 
טרנסניסטריה הוא אזור ששימש זמן רב מרכז של חיי רוח וחיי קהילה יהודיים.
זהו שם חלקה של אוקראינה שהבטיח היטלר למרשל הרומני, יון אנטונסקו, כגמול על השתתפותה של רומניה במלחמה נגד ברית המועצות.
 
 על-פי נתוני מפקד האוכלוסין הסובייטי מ 1926 מנתה אוכלוסיית האזור 2.5 מיליוני נפשות-  רובם אוקראינים ורוסים. כמו כן, נמנו כ 300,000 יהודים, 290,000 רומנים ו- 125,000  גרמנים.
 
 המשטר הסובייטי לא הצליח למחות לחלוטין את הרגשות הלאומיים היהודים.
כשנכנסו כוחות הצבא הרומניים-גרמניים לאזורים אלו ב – 1941 האוכלוסייה היהודית שם הזדהתה כבעלת זהות לאומית יהודית ברורה.
אף שמרבית היהודים המקומיים יכלו לנוס על נפשם בתקופת הזמן הקצרה שבה עדיין היה
הדבר בגדר האפשר, כשבועיים-שלושה לפני כניסת כוחות הצבא הגרמניים-רומניים, הם לא עשו כן. לא היו בידיהם כל ידיעות על התנהגות הנאצים כלפי היהודים.
הצבא הגרמני שהתקדם במהירות נע מצפון לדרום במבנה קשת שהחלה בסביבות לבוב ונמתחה כלפי מטה עד לים השחור. כך נחסמה עד מהרה כל אפשרות למנוסה המונית של יהודים ושאינם יהודים גם יחד.
נוסף על כך, ההמולה הכללית ששררה באותה עת מנעה פינוי מאורגן של מאות אלפי יהודים ברכבות. השלטונות הסובייטיים לא העניקו כל עדיפות לפינוי יהודים.
 
 באשר לטרנסניסטריה עצמה יש לציין כי הסכם טיגיניה שנחתם ב – 30 באוגוסט 1941 בידי נציג המטה הכללי הרומני, גנרל טטארנו ונציג הוורמאכט, גנרל האוף,  אפשר נוכחות יחידות גרמניות בטריטוריה רומנית כבושה לשם ביצוע משימות מיוחדות.
סעיף 7 בהסכם עסק בגורל היהודים במחנות ובגטאות שבבסרביה ובבוקובינה
 
 איתור היהודים המקומיים
בפיקודו D בטרנסניסטריה בוצע רצח העם בשלבים:
ראשית בידי יחידות של איינזצגרופה של קולונל אוטו אולנדורף. יחידות אלו חברו לחיילים מן הארמיה הגרמנית ה- 11 ומן הארמיות הרומניות השלישית והרביעית.
במעשי ההרג השתתפו חיילים גרמנים לצד רומנים.
מספרם המדויק של היהודים שנרצחו בידי האיינזצגרופה אינו ידוע. אך על סמך עדותו של
אולדנדורף הגיע מספרם לעשרות אלפים.
 
עובדה נוספת שאין עליה עוררין היא כי רוצחי איינזצגרופה לא הצליחו להרוג את כל
היהודים המקומיים בטרנסניסטריה;  גודל המשימה, גודל האזור והצורך להישאר בקרבת
פלוגות הסערכל אלה מנעו מהם להשלים את המשימה.
 
 
 עם תום גל הטבח הראשון שביצעו יחידות האיינזצגרופה ולאחר העברתם לצדו האחר של הבוג,  שבו הניצולים היהודים שהסתתרו בין האוקראינים ביערות או במקומות מסתור שונים לבתיהם ההרוסים.
 
 על-פי חישובים המבוססים על דוחות הז'נדרמריה והשלטונות הרומניים בטרנסניסטריה ועל סמך עדויות של יחידים, נותרו כ- 45,000  יהודים במחוז הצפוני ובמחוז המרכזי של טרנסניסטריה: מוגילב, טולצ'ין, ימפול, בלטה וריבניצה.
באותה עת היו במחוזות האחרים של דרום טרנסניסטריה יותר מ - 45,000 יהודים.
 
 בין החודשים אוקטובר ודצמבר רוכזו הניצולים היהודים מדרום טרנסניסטריה במחנות המוות הרומניים על גדת נהר הבוג.
 
 פקודות הקבע של הצבא נוסחו בצו מס' 1 שנחתם בידי הגנרל הרומני הוגו שוואב.
צו זה, שהופץ ברחובות ברומנית, בגרמנית וברוסית פירט בין השאר את המדיניות כלפי היהודים:
 ♦היהודים יחיו בגטאות, בקולוניות, במחנות עבודה.
 כל יהודי המצוי כיום באזור טרנסניסטריה שלא יתייצב בפני השלטונות בתוך עשרה ימים מיום פרסום צו זה לשם קביעת מקום מגוריו, יוצא להורג.
 על היהודים נאסר לעזוב את הגטאות, את מחנות העבודה ואת השיירות ללא אישור מן השלטונות.  כל המפר צו זה ייענש בעונש מוות...
 כל יהודי המובא לטרנסניסטריה שינסה לחצות או יחצה את הגבול לרומניה בלא אישור השלטונות, יוצא להורג.
 כל מי שייתן מחסה ליהודים... צפוי לעונש מאסר של 3-12 שנים ולקנס הנע בין 100 ל 200 מארקים.
 
 משלהי יולי 1941 ועד אביב 1943 נוידו כ 300,000 יהודים - הן מקומיים והן תושבי רומניה, ממקום למקום בשיירות שנדדו ברחבי טרנסניסטריה בהתאם לתכנית הכללית שגיבש מטה הצבא הרומני.
 
 כאמור, תוכן הפקודות שנתן אנטונסקו בעל-פה לאלכסיאנו אינו ידוע, אולם בדוחות ששלח לאנטונסקו שילב המושל רמיזות אחדות באשר לנקודות שנדונו בשעתו.
ניתן לשחזר, בקווים כלליים את הפקודות שניתנו לאלכסיאנו וכן את מצב הדברים בסתיו ובחורף 1941שהוביל להחלטה לרצוח יותר מ 200,000 יהודים בחורף 1941-1942.
מנתונים רשמיים של רומניה עולה כי במהלך סתיו וחורף 1941 חלפו דרך חמש נקודות החצייה על פני הדנייסטר 118,847 מגורשים. החלוקה הייתה כדלהלן:
 55,913 דרך מוגילב, 35,276  דרך ימפול, 24,570 דרך ריבניצה, 872 דרך טירספול ו- 2,216  דרך אובידופול יסקה.
 
 ב- 17 באוקטובר 1941 לאחר נפילת אודסה שלח גוסטב ריכטר, נציגו של אייכמן ברומניה, מזכר לממונים עליו ובו דיווח כי המרשל אנטונסקו הורה על ריכוזם ועל השמדתם של 110,000  יהודים מבסרביה ומבוקובינה בשני יערות סמוך לבוג.
 
 מרגע שנכשלה התכנית להעביר את היהודים לרשות הגרמנים מעבר לבוג היה על אנטונסקו להחליט מה לעשות ביותר מ 70,000 היהודים הנותרים-  רובם חולי טיפוס. ההחלטה לרצוח עשרות אלפי יהודים בבוגדנובקה ולאחר מכן בדומנבקה נתקבלה על-ידי הממשל בטרנסניסטריה באישורו של אנטונסקו.
 
 בינואר 1942 כשהגיעו אל קצם הגירושים הגדולים מבסרביה, מבוקובינה וממחוז דורוהוי, היו מרבית המגורשים מרוכזים באזור באזור גולטה ובשלושה מחוזות: מוגילב, טולצ'ין ובלטה.
 
 לאחר הריגת היהודים בגולטה קיבל אנדרוסין פקודה בכתב בחתימת סגן הפרפקט פאדורה לירות בכל היהודים במחנה בוגדנובקה.
אנדרוסין הגיע לבוגדנובקה ב- 20 בדצמבר בשעה 09.00 בבוקר, והודיע למלינסקו כי יש בידיו צו כתוב המורה לירות בכל היהודים.
 
 יש להדגיש כי כתבי האישום והעדויות מפי הניצולים המעטים אישרו כי מעשה הרצח היה מבצע רומני מיסודו: הגרמנים לא התערבו וכל צוות גרמני לא נכח במהלך מעשי ההריגה.
 
 
לסיכום, חשוב לציין כי כל המידע האיום הזה על טבח היהודים בטרסניסטריה מצוי כל כולו במסמכים רשמיים שרשמו המפקדים הצבאים, הפרפקטים, המושל ומשרד ראש הממשלה.
המדינה הרומנית והממשל בטרנסניסטריה הם האחראים למותם של לפחות רבע מיליון יהודים במהלך החורף הנורא של  1941-1942.
 
 
 
*** המידע לקוח מתוך "בשביל הזיכרון", 38, 2000, עמ' 23-37
 
 
אודות ז'אן אנצ'ל :
ז'אן אנצ'ל (1940 – 2008) היה הסטוריון יהודי - ישראלי שהתמחה בתולדות יהודי רומניה בין שתי מלחמות העולם ובשואת יהודי רומניה.
ז'אן אנצ'ל הביא בעזרת מחקריו בהיסטוריה של השואה לשינוי בתפיסת חלקה של רומניה בשואה.
על פי מחקריו הוכח שרומניה לא נגררה אחרי גרמניה הנאצית, אלא יזמה ואף הקדימה את הגרמנים בפשעים נגד היהודים.
אנצ'ל היה חבר בוועדת ההיסטוריונים שזימן נשיא רומניה לבחינת נושא השואה ברומניה ולדברי חברי הוועדה הוא היה האורים והתומים של הוועדה.
עוד לפני שהתפרסם כהיסטוריון קולו היה מוכר למאזינים לשידורי קול ישראל בשפה הרומנית כשעבד שם כמגיש חדשות וכעורך.


ארגון ניצולי טרנסניסטריה
 
הארגון כולל אנשים שגורשו מבוקובינה, בסרביה ומחוז דורוחוי לטרנסניסטריה ונמצאים בארץ. איסוף שמותיהם ופרטיהם החל לפני כ – 20 שנה וכיום חברים בארגון 600 איש. עיקר פעילות הארגון היא פעילות הנצחה.
הארגון מעודד כתיבת ספרים ביוגרפים, סיורים לאזור ופעולות המטפלות בזכויות הניצולים.
מידי שנה, נשלחת נציגות מטעם הארגון לטקסי יום השואה ביד ושם.
בפתח תקווה קיימת אנדרטה לזכר קדושי טרנסניסטריה ושם רחוב לזכרם.
 


מאיר שפי – יו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה
 
ניצול טרנסניסטריה ששהה בגטאות של ברשד ובלטה. שפי איבד שם את כל משפחתו ונשלח לבית היתומים בגטו.
בחודש מרץ 1944 נערך מו"מ בין שלטונות רומניה וגרמניה לשחרורם של אנשים ממאה גטאות. שפי היה ביניהם וכך, בסוף שנת 1944 הגיע לארץ עם קבוצה של 2,000 ילדים יתומי טרנסניסטריה.
בשנת 1948 התגייס לצבא ושירות בקבע עד פרישתו לגמלאות בדרגת רב סרן.
עם פרישתו הקים בהתנדבות את ארגון ניצולי טרנסניסטריה בראשו הוא עומד מאז.  נשוי +1.
לפני מס' חודשים יצא לאור ספרו, "בחזרה לחיים", המספר את סיפור חייו.


א.מ.י.ר.
ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל

 
קהילת יהודי רומניה החלה את עלייתה לארץ כבר בסוף המאה ה – 19 ואף הקדימה את העלייה הראשונה !
ריכוז מאמצי העלייה במהלך השנים היה בקליטה, בבניית הארץ ולימים בהשתלבות בחיי המדינה בכל תחומי החיים.
 
 
כמות העולים מרומניה לישראל מונה כ – 400,000 איש.
 
כקהילה יהודית שהיוותה את אחת משלוש הקהילות היהודיות הגדולות באירופה, והשנייה בגודלה בישראל כיום, מן הראוי לדאוג להנצחתה ולשימור המורשת העשירה והמכובדת אותה היא הביאה עימה.
 
ארגון א.מ.י.ר שם לו למטרה להנציח את ההסטוריה של יהדות רומניה ובכלל זה להיות ארגון-על עבור רוב הארגונים הקיימים של יוצאי רומניה הפעילים בישראל, לפעול בשמם ולמענם מול מוסדות רלוונטיים בארץ ובחו"ל, להעלות את קרנה של הקהילה ולדאוג לאינטרסים המשותפים.
 
במסגרת הפעילות השוטפת של א.מ.י.ר., עובדים על מחקרים הסטוריים ונעשות פעולות המנציחות את ההיסטוריה של קהילת יהודי רומניה עוד ברומניה ואח"כ בישראל, כגון : הקמת מוזיאון ומרכז מורשת יהדות רומניה בראש פינה כמו גם פעולות לחיזוק התרבות והקשר בהווה, דוגמת: במות קונספט, ימי עיון, אירועי זיכרון וסימפוזיונים.
 
מי עומד מאחורי הקמת הארגון ?
בשנת 2002 נפגשו ארבע אושיות של יוצאי רומניה. כולם וותיקים בארץ ובעלי רזומה מרשים של פעילות ועשייה תומכת.
הארבעה היו :
1. מר משה נתיב ז"ל –אלוף (מי'ל) וראש אגף כוח אדם בצה"ל,
2. מר יצחק ארצי ז"ל – לשעבר פעיל ציוני, ח"כ ומ"מ ראש עיריית תל אביב,
3. מר מנחם אריאב – ראש עיריית נצרת עילית בעבר ויו"ר החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
4. מר משה נגור – יו"ר האגודה לידידות ישראל-רומניה.
 
כולם היו תחת התחושה שלא יודעים מספיק על הקהילה היהודית המופלאה ורבת ההישגים שהגיעה מרומניה משום שלא קיימים בארץ מוסד או מוסדות הדואגים להנצחתה הכללית.
 
מי עומד בראש הארגון כיום ?
 
יו"ר אמיר : מר מיכה חריש
איש ציבור. לשעבר ח"כ, שר המסחר והתעשייה, מזכ"ל מפלגת העבודה ויו"ר זמני של מפלגת העבודה. שימש עד תחילת 2011 כראש מועצת הקולנוע בישראל.
 
סגן ומ"מ יו"ר : מר משה נגור
 
חברי כבוד בוועד : עו"ד אורי אדר, מר ברקו קריגלר
 
בין חברי ההנהלה נמנים :
הגב' קולט אביטל, הרב אלחנן גוטמן, ד"ר רפי ואגו, מר משה שכטר, מר ברוך טרקטין, הרב יוסף וסרמן, פרופ' איזו אייבשיץ, פרופ' רירי מנור, מר שלמה רון, ד"ר דני קורן, ד"ר דורון קולר, מר יוחנן רון-זינגר, מר ישראל גת, הגב' דיצה גושן, הגב' דיתה גרה, מר אברהם איווניר, מר יוסי אורן, מר אייל פביאן, עו"ד מוסרי גולדנברג ועוד....
 
בין הארגונים החברים, ניתן למנות את :
 
·        ארגון יוצאי בוקובינה
·        איגוד עולמי של יהודי בסרביה
·        ארגון יוצאי דורוחוי והסביבה
·        ארגון יוצאי מונישטי
·        ארגון ניצולי טרנסניסטריה
·        מוזיאון סטרומה
·        בית הכנסת והמרכז הקהילתי, בית יעקב יוסף - הרב צבי גוטמן
·        העמותה לקירוב יהודי רומניה ע"ש פנחס ווסרמן
·        התאחדות יוצאי רומניה בחיפה
·        ע.י.ר. יוצאי רומניה בראשון לציון
·        האגודה לידידות ישראל-רומניה
·        אגודת הסופרים הישראליים בשפה הרומנית
·        האגודה לסופרים ישראל-רומניה
ועוד....
 


סיפורו האישי של ישעיהו אבידן 
יו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה בעיר פתח תקווה
ישעיהו נולד בשנת 1929, ברומניה.                                                      
 
עת החלה מלחמת העולם השנייה והתקבלו החלטות של הממשל הרומני להרוג את היהודים, החל התהליך בטרנספרים גדולים של אוכלוסיות לאזורים בהם חשבו כי יהיה נוח לרכז אותם ולחסלם ביתר יעילות.
 
ישעיהו היה אז עוד ילד ומשפחתו סולקה מביתה. הוריו נהרגו בדרך ונשארו הוא ואחיו הצעיר ממנו שהופרד ממנו במהלך המסעות.
 
כשעברו את נהר הדנייסטר היו בחוץ 40 מעלות מתחת לאפס והוא חשב שהוא הולך למות. ישעיהו ישב בחוץ קופא מקור כאשר לפתע עברה אישה יהודיה בשם רוזה דונביץ' שהחליטה לאסוף אותו – כחוש ככל שנראה – והחביאה אותו משך מספר שבועות בתוך מה שנהג היה להיות תנור לחם ישן. רוזה ומשפחתה היו אומנם דלי אמצעים אך טיפלו בו בהרבה חום ואהבה, הזינו אותו במעט האוכל שהיה ברשותם עד שהתאושש ושב לעמוד על שתי רגליו באופן עצמאי.
לרוזה הייתה תינוקת באותה העת (כיום אישה בשנות ה – 70 לחייה המתגוררת בלוס אנג'לס).
 
כאשר נשלחו יהודי מוגילב (*), למחנה המוות בפצורהלאגר - בסמוך לנהר הבוג, הבינו עד מהרה שמי שהולך במסלול שקבעו החיילים לא חוזר משם. רוזה לקחה את ישעיהו והתינוקת והם הסתתרו חורף שלם בכל מסתור שמצאו בדרך.
הנוהג היה שאת הגברים שלחו לעבודה בפרך וכאשר היה מגיע האביב והיו מתפשטות המחלות, החיילים היו מכינים בורות גדולים ויורים בכולם.
כך היה מתרוקן המחנה עד שהיה מגיע משלוח חדש של יהודים. ישעיהו, רוזה והתינוקת הסתתרו מתחת לסלעים של נהר הבוג "עד יעבור זעם". בהזדמנות הראשונה שמצאה לנכון, יצאה רוזה ממחבואה, התחזתה לאוקראינית וניסתה לחזור למוגילב יחד עם הילדים.
 
(* מוגילב הייתה עיר על נהר הדנייסטר שהפכה לגטו והייתה מרכזית בתולדות הגליית היהודים לטרנסניסטריה).
 
הבריחה
על מנת להגיע ליעדם, ביום נהגו השלושה להסתתר בשכיבה בין צמחיית הטבע ובלילה להתקדם במסלול. אוכל – אכלו מה שמצאו בשדה. בדרך תפסו אותם ה – ס.ס האוקראינים אך רוזה הצליחה לשחד אותם עם כמה זהבונים שנותרו לה והם הניחו לשלוש לברוח. לאחר עשרה ימים הגיעו בחזרה למוגילב – שם נאלצו שוב לחפש מקום מסתור. הפעם היה זה מרתף ישן.
 
 
בדיעבד הבין ישעיהו כי אחיו הוכנס לבית יתומים במחנה ומאחר ופחד פחד מוות מהחיילים, החליט לקפוץ מקומה רביעית ולברוח מהם. כך ניצל.
 
כאשר החלה המלחמה בסטלינגרד ב – 1944, הגרמנים לא הצליחו להניע את הטנקים שלהם בעוד שהרוסים הצליחו ושם הם שברו את הקו.
 
בשנת 1944 הגיעה משלחת עם כסף על מנת להציל ילדים יהודים יתומים ולקנות אותם בכסף מידי הרומנים. יצחק ארצי הציל 2,000 ילדים ממוגילב ודאג להביא מהאמריקנים סיוע של אחיות ורופאים שיטפלו בכולם.
 
"ניקו אותנו מכינים וממחלות", מספר ישעיהו, "הביאו אותנו לבית יתומים בעיר דורוחוי שברומניה למשך 1/2 שנה, משם לבית יתומים בבוקרשט ואז כבר החלו להגיע תנועות נוער ציוניות. כך הוקמה לה חווה חקלאית בבוקרשט שהוא היה חלק ממנה.
הייתי גאה מאוד", מספר ישעיהו. "היינו הולכים עם טוריה על הגב ושרים את שירי גורדון".
 
בבוקרשט נאספו 2,000 ילדים עד גילאי 17 ונשלחו על האונייה, "טרנסילבניה", שנתן מלך רומניה - לארץ.
 
ב – 29.10.45 הגיעו 45 ילדים – שהוא ביניהם – לפתח תקווה למשק פועלות.
 
היה צורך דחוף בפנימייה ומשק הפועלות היווה את הבסיס הנכון עבורם.
 
בד בבד הצטרף ישעיהו אבידן ל"הגנה" והתגייס לפלמ"ח בשנת 1947.
הוא היה חלק מגרעין ההכשרה-"היוגבים". מאוחר יותר התאמן יחד עם הקבוצה בישוב-משלט תל גזר, היה בפלוגה המסייעת בגדוד החמישי, חטיבת הראל. עסק בליווי שיירות.
ישעיהו השתתף במבצע "נחשון", בקרב על הקסטל, ובכל יתר הפעולות של הגדוד: פעולת התגמול בהר הצופים, פעילות במסרק ובקרב על לטרון.
בסוף 1948 השתתף במבצע "חורב"ו בכיבוש צומת רפיח, אבו-עגילה, עוג'ה אל-חפיר.
 
בצה"ל, נמנה ישעיהו על כוחות המילואים. הוא שירת ביחידה קרבית בתפקיד של סמל קשר. השתתף בכל מלחמות ישראל עד [כולל] מלחמת יום-הכיפורים וקיבל את כל אותות הגבורה.
 
ישעיהו (שייקה) אבידן התקבל לעבוד בבי"ס לגננות ועסק בהוראה משך 40 שנה – במהלכם חינך את הנוער שעבר דרכו לאהבת הארץ, הצומח והאסתטיקה.
 
שייקה אבידן נשוי, אב ל – 3 בנים, סב ל – 8 נכדים ו...נין.
 



Go Back  Print  Send Page

פורום